להימנע מניתוח כפתורים - נוזלים באוזניים

זיו היקר,

לאחרונה אני נתקלת בהרבה פורומים בהן אימהות מתוסכלות מנוזלים באוזניים לילדיהן, מתקשות להחליט בסוגיית ניתוח הכפתורים ומבקשות את עזרתן של אמהות אחרות. זה מחזיר אותי כחצי שנה אחורה, עת המחט האחרונה "דקרה" את יובלי ולשיחות (או שמא דיונים) הרבים שהיו לנו איתך בנושא. בבקשה פרסם את הסיפור שלנו כדי שאימהות נוספות יוכלו לדעת שיכול להיות טיפול אחר מניתוח כפתורים.

יובל היה מטופל אצל זיו כבר בגיל שנה. עם כניסתו לגן הוא הירבה לחלות ולמעשה ביקר שבוע בגן ושבוע בבית. זיו טיפל בו עם דיקור וצמחי מרפא ותוך חודשיים כלא היה.

כשיובל היה בן שנה וחצי הבחנו שיש לו עיכוב שפתי. למרות שהבין הכל, הוא ידע לבטא מעט מאד צלילים והשתמש הרבה במחוות גופניות כדי לתקשר. רופאת הילדים שלחה אותנו לבדיקת שמיעה ושם התברר שהילד חי באקווריום, לא שומע טוב ושצריך להתייעץ עם רופא אא"ג. אני לא אשכח את רופאת האא"ג שהסתכלה באזנים של יובל ואמרה לי : "ברור שהוא לא שומע טוב, יש לו שם גם דלקת וגם נוזלים. את חייבת לתת לו אנטיביוטיקה כי אחרת הוא יצטרך ניתוח!".  שמעתי את המילה ניתוח ועברה בי צמרמורת. יובל עוד לא בין שנתיים ועבר כבר שני ניתוחים בחייו, עוד אחד ממש לא התאים. אנטיביוטיקה לא ששתי לתת כי שמעתי על כ"כ הרבה מקרים שחברות נתנו המון אנטיביוטיקה לילדיהן לטיפול בדלקות אזניים, אך הן חזרו והופיעו אצל ילדיהן למרות האנטיביוטיקה. לחוצה בטרוף הרמתי טלפון לזיו וסיפרתי לו את מה שהרופאה אמרה.

דבר ראשון שזיו עשה היה להרגיע אותי. אח"כ הוא היה נחוש בדעתו לא לתת לילד אנטיביוטיקה. "אם אין לו חום והוא לא סובל מכאבים אין מה לתת לו אנטיביוטיקה! מה גם שרק חיזקנו לו את המערכת החיסונית והאנטיביוטיקה תעשה את ההפך!" בנוסף הוא גם חשב שצריך להתייעץ עם רופא נוסף ומאד כעס על המשפט של הרופאה. אז התייעצנו עם רופא בכיר שנתן  לנו אנטיביוטיקה, טיפות בריום והמליץ לנו לחכות מספר חודשים ולראות אם הנוזלים עוברים. כששאלתי את הרופא בנימוס אם אין אפשרות לטיפול אחר מלבד האנטיביוטיקה כי אין לו חום ואין לו כאבים, ענה לי: "את מזלזלת בטיפול שלי?"

זה היה מאד קשה לא לתת ליובל אנטיביוטיקה. הסביבה מפעילה עליך המון לחץ. 
למזלנו היה לנו את  זיו שמאד חיזק אותנו והתחלנו במקביל טיפול בצמחים, דיקור ,"שיטות זיו" למיניהן, שינינו תזונה וגם טיפלנו עם הבריום. בדיעבד ההחלטה לא לתת אנטיביוטיקה היתה נכונה. כמה ימים אחרי הטיפול של זיו באנו לביקורת אצל רופאת הילדים בקופה והיא לא ראתה זכר לדלקת. המשכנו בטיפול של זיו שהזכיר לנו שהדלקת עוד שמה ושאנחנו עדיין מטפלים בה גם אם לא רואים אותה. הוא גם המליץ לנו גם על נרות הופי לנוזלים אבל משום מה הזנחנו את הרעיון.

בגיל שנתיים יובל היה עדיין בעיכוב שפתי ובדיקת שמיעה הראתה מגמה של שיפור קל בשמיעה, אך עדיין הוא לא שמע מספיק טוב. התחלנו במחשבות על ניתוח כפתורים. נפגשנו עם רופאת אא"ג בכירה שהמליצה בחום לנתח במידי ופתחה יומן כדי לקבוע מועד. החלטנו להחליט בבית. המחשבות היו מתסכלות והסביבה המשיכה ללחוץ. על אף שיובל הוא חייכן שובב ושובה לב,  זה מאד קשה לראות את הילד שלך לא מצליח להביע את עצמו, המחשבות שהוא יושב בגן ולא שומע לא הרפו וכמובן העיכוב בשפה שעלול לגרום לעיכובים נוספים בעתיד.. ועכשיו זה הזמן לקלוט את השפה אז יאללה ננתח ונגמור עם זה. זה ממילא ניתוח פשוט. תוך 20 דקות הילד בחוץ..

אז זהו שלא. כמה שיחות אני וזיו ניהלנו בנושא. ואני חושבת שהשיחה הטלפונית המכרעת שבה החלטנו לתת עוד צאנס אחרון לטיפול, ארכה כל הדרך מהקליניקה בהוד השרון לביתו בקדימה. והפרט הזה חשוב כדי שתבינו שני דברים: 1. כמה נשמה יש לבן אדם הזה 2. כשזיו נחוש מאד בעמדתו כדאי לעצור ולהקשיב.

השיחה/הדיון היה בעד ונגד ניתוח. אני ייצגתי את הבעד מהסיבות שרשמתי מעלה. בנוסף נתתי לזיו דוגמא על ילד מהגן שנותח לכפתורים ואמו מתארת שינוי מדהים בשמיעה, על שני ילדים שלא נותחו ובעקבות כך נשארו שנה בגן ושאם טובת הילד מונחת כאן אז למרות שנותח בעבר כדאי שינותח גם לכפתורים.

זיו מצדו טען שגם בניתוח מהסוג הזה יש סיכונים, כמו כל ניתוח, זה גם עלול לגרום לעיכוב בהתפתחות וגם שהניתוח לא בהכרח מונע הישנות של דלקות ולפעמים צריך עוד ניתוח. הוא חזר וטען שזה לא מקרה של ניתוח. "אם היית אומרת לי שהילד לא מצליח לישון בלילה בגלל זה  או שיש לו הפרעות קשב זה כבר סיפור אחר". על כל דוגמא שנתתי לו הייתה לו תשובה ואפילו המניפולציה "אם לילד שלך היה... " לא עבדה. "את תראי שהוא לא יפסיק לדבר , את עוד תבקשי ממנו לשתוק" אמר. זיו היה נחוש ואיתן בדעתו שהילד לא צריך ניתוח כפתורים!

אחרי השיחה משהו בבטן הרגיש לא נכון לגבי הכפתורים . החלטנו שאנחנו ממשיכים עם זיו בכל העוצמה: דיקור, שינינו את הפורמולה של הצמחים, עשינו לו גם את נרות ההופי והחלטנו שבדיקת השמיעה בעוד חודשיים תקבע ניתוח או לא.

אחרי פחות מחודש הרגשנו לבד את ההבדל. פתאום ראינו שיובל באמת שומע! ואפילו מגיב גם אם אנחנו מדברים חלש. גם בדיקת השמיעה אישרה זאת ולא היה צורך בניתוח.

עברו מספר חודשים מאז המחט האחרונה ולפני כשבועיים יובל חגג את יום הולדתו ה3. הוא שר ורקד והיה מלא ביטחון. הסביבה היום פשוט לא מפסיקה לשבח על השיפור בדיבור! הוא מספר, שר ואפילו יום אחד הוא באמת לא סגר את הפה.. (אבל לא ביקשתי שישתוק Smile). אנחנו עדיין עובדים עם קלינאית תקשורת על שיבושים, אבל זה מדהים לראות את התהליך שיובל עבר בחצי שנה.

(ולגבי הילד מהגן שעבר את ניתוח הכפתורים, הדלקות לא חלפו והוריו שוקלים ניתוח נוסף).

אין לנו ספק שאתה זיו הצלת את הילד שלנו מניתוח מיותר ועל כך נודה לך תמיד. 
יש בך איכויות נדירות, ידע מקצועי, דרך ארץ, תודעת שרות, יושר ושלוות נפש שעושים אותך למטפל מדהים ואכפתי!

אנחנו ממליצים בחום רב לכל הורה שמזדהה עם הסיפור שלנו או עם סיפור אחר ושוקל טיפול טבעי, להרים טלפון לזיו ולראות אם הוא יכול לעזור.

זיו, המון תודה מעומק הלב!
חן ואמיר

 

 

חיפוש באתר

סיפורי הצלחה

השאר\י פרטים להתקשרות

...

הרשמה לניוזלטר

הרשמו כעת ומפעם לפעם ישלח אליכם לתיבת הדוא"ל טיפ שיתרום רבות לבריאותכם הכללית.

הרשמו כעת לקבלת עדכונים

אני מאשר\ת קבלת חומר שיווקי באימייל

חפשו באינדקס מחלות

Alternative flash content

You need to upgrade your Flash Player

Get Adobe Flash player

אל תעבירו יום נוסף עם תחושת כאב או חוסר נוחות!  הרגישו בנוח ליצור איתי קשר בכל דילמה ושאלה הנוגעת למצבכם הבריאותי. אשמח לעזור.
תנאי שימוש באתר התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. הכניסה והגלישה בדפי האתר מהווה הסכמה לתנאי השימוש
פרטי התקשרות טלפון: 077-3332267
נייד: 052-2203683
zivmedica@gmail.com
www.zivmedica.com
קליניקה בהוד השרון רחוב הטווס 1
בניין "עד 120"
הוד השרון
קליניקה בקדימה רחוב אפרסמון 15
מושב קדימה