דלקת חריפה של האוזן התיכונה

דלקת אקוטית, חריפה זו נגרמת כתוצאה מזיהום חיידקי או נגיפי התוקף את האוזן התיכונה. דלקת מסוג זה יכולה להתפתח בכל גיל, אך היא שכיחה ביותר אצל ילדים בגיל 3 חודשים עד 3 שנים. בדרך כלל, מחלה זו מתפתחת לאחר התקררות או שפעת ארוכה. זיהום עלול להגיע מהגרון אל האוזן דרך חצוצרת השמע, או דרך זרם הדם. בחלק גדול מהמקרים, מקור הדלקת יהיה חיידקי אך אין לקבוע זו ללא ספירת דם ומשטח אוזן.

התסמינים הנפוצים לדלקת זו כוללים כאב אוזניים חזק ובלתי פוסק, אובדן שמיעה זמני, לעיתים בחילות, הקאות ושלשולים, חום גבוה ובמידה ויש קריעה של עור התוף תופיע הפרשה דמית, נוזלית ולבסוף מוגלתית. סיבוכים של דלקת מסוג זה כוללים זיהום של העצמות באזור, שיתוק פנים, אובדן שמיעה, דלקת קרום המוח וכיבים במוח (ברוב המקרים לפני הופעת הסיבוכים יופיעו כאבי ראש, אובדן שמיעה פתאומי, סחרחורות, חום וצמרמורות).

הטיפול המקובל כולל אנטיביוטיקה (לאחר משטח אוזן המאשר המצאות חיידקית) ותרופות להקלה על תופעות המחלה. במקרים קשים ביותר, הרופא יבצע חיתוך עור התוף במטרה לנקז נוזלים מהאוזן התיכונה.

הטיפול ברפואה סינית יכול להועיל במקרים של זיהום חיידקי או וויראלי. כמובן שבמקרים קשים נעדיף לתת לרופא המומחה לנקז את הנוזלים מהאוזן, אך במקביל ניתן להשתמש בצמחי מרפא (ניתנים דרך הפה) המשככים את הדלקת, מכווצים את עור התוף, ומייבשים את הנוזלים באוזן. צמחי המרפא בתוספת של דיקור סיני יכולים להקל ולרפא למעלה מ 90% מהמקרים.

בחלק גדול מהמקרים, הדלקת חוזרת בפעם השנייה וגם שלישית ועלולה להפוך לדלקת כרונית, אשר מטופלת תמיד באנטיביוטיקה (לטווח ארוך האנטיביוטיקה מזיקה ומחלישה את מערכת החיסון והופכת לאחד הגורמים המקשים ביותר על החלמה). בנוסף לטיפול האנטיביוטי, גוברים הסיכויים להתערבות פולשנית. על מנת למנוע מצב זה, יש צורך בטיפול מניעתי מחזק של הרפואה הסינית.