שקיפות רפואית בעידן של שפע

מטופלים רבים מגיעים היום לטיפול ברפואה סינית או לרופא כזה או אחר שבידם אינפורמציה רבה מאוד על המחלה או התופעה שהם סובלים ממנה, מקור המחלה, דרכי האבחון ואפילו דרכי הטיפול. אבל כמובן שלא יתכן שהידע שניתן מהאינטרנט (או מדוקטור גוגל כמו שנהוג לומר),  יכול להחליף את הידע של הרופא או המטפל וכמובן שלא יכול להחליף את הטיפול.

כשנכנס אלי מטופל לקליניקה, אני מרגיש שיש לי אחריות אישית על אותו אדם, וממש כמו בן משפחתי, הוא הופך לאדם החשוב ביותר שמטרתי לסייע לו בכל דרך שאני מכיר. תהליך הריפוי הוא תהליך שדורש שיתוף פעולה בין המטפל והמטופל, אמון, כנות ושקיפות לכל אורך הדרך.

אבי זכרונו לברכה, לפני שהלך לעולמו, קיבל טופס הסכמה לטיפולי כימותרפיה. לא היו לו כבר הרבה ברירות בתקופה זו, לכן הבחירה היתה קלה והוא החליט לעשות כימותרפיה לסרטן מפושט שהיה בדרגה 4, אבל זכור לי שקראתי את הטופס ובקושי רב ראיתי את אבי חותם על הצהרה שברור לו שהוא הולך לעבור טיפולים כל כך קשים שסיכוי גדול מאוד שיגרמו לו למוות, לקריסת מערכות, לגידולים סרטניים ולתופעות כל כך קשות שכנראה יגרמו למותו עוד לפני הסרטן שהוא סובל ממנו. זו דוגמה לשקיפות (כמובן שגם ובעיקר לכסתח) שהיא בעיני חובה בכל טיפול רפואי שהוא. גם ובעיקר אם האינפורמציה קשה להכלה.

שבועת הרופאים נחשבת כבסיס לאתיקה הרפואית המודרנית. בשבועה מתחייב הרופא לנסות ככל שיכול להציל חיים, לא לגרום נזק לחולה, לנהוג בטוהר מידות ולשמור על סודיות רפואית.

בקליניקה, אני שומר תמיד על שקיפות מלאה ויכולת בחירה. אני משתף את מצבו של המטופל בכל רגע ורגע, אני מסביר בכל טיפול מה אני עושה ולמה ואיך זה עושה את זה. עם זה בדיקור סיני והסבר של כל נקודה ונקודה ועם זה שאני נותן צמחי מרפא ומסביר את אופן ההכנה, ההבדלים בין אופני ההכנה, תופעות הלוואי האפשריות, מינונים, אופציות טיפוליות וכו וכו. הבחירה בסופו של דבר תמיד מגיעה מהמטופל ובשיתוף פעולה מלא איתי וכמובן שבשקיפות ואמון תמידי.

נשאלת השאלה- האם המטופלים/ חולים קיבלו את כל המידע שהיו צריכים לקבל ולדעת, לפני שהתחילו להשתמש בתרופה או לפני שהלכו לניתוח? האם כולם מודעים לתופעות הלוואי? לסיכונים? לסיכויים? כנראה שלא….

האם ידעתם שחלה חובה בחוק לידע על תופעות לוואי אפשריות?

במהלך עשרים שנות הטיפול בקליניקה, יצרתי קשר עם רופאים ומטפלים רבים וכמובן עם מטופלים רבים. אחד הדברים שהכי קשה לי להבין ולהכיל הוא חוסר השקיפות וחוסר המידע על ידי הצוות הרפואי או הממסד הרפואי בכל הקשור לטיפול בתרופות, חיסונים, ניתוחים או תהליכים רפואיים. ידוע שכיום כ 20 אחוזים ומעלה מהמאושפזים בבתי החולים, מאושפזים בעקבות תופעות הלוואי ומחלות שנגרמו כתוצאה מטיפול תרופתי או טיפול רפואי כושל. כמובן שיש רופאים ורופאות שפועלים בדרכי הסבר ושקיפות, אבל לצערי הם מעטים.

דוגמאות לחוסר שקיפות בהמלצה של תרופות:

בעזרת תרופות שונות אפשר להציל חיים במצבים אקוטיים ודחופים, אבל בואו נהיה כנים- אין תרופה בריאה. אין תרופה שאין לה תופעות לוואי. אין תרופה שלא מזיקה. יש תרופות שמשפיעות לרעה בעוצמה נמוכה וכאלה שממש קשה וכמובן שיש את הבין לבין.

אנטיביוטיקה – אני חושב שברור לכולם שאנטיביוטיקה הורגת חיידקים. מצד שני שימוש באנטיביוטיקה קוטל גם חיידקים טובים ולאנטיביוטיקה יש תופעות לוואי פוטנציאליות רבות ולפעמים גם קשות (בעיות מעיים, דלקות שונות באברי המין, דלקות שתן חוזרות, מחלות עור, בעיות פריון ועוד), שימוש חד פעמי לא יגרום כנראה לאדם מבוגר לשום דבר רציני, אבל מה קורה שיש שימוש באנטיביוטיקה לתינוק? ומה קורה שילד בן 4 כבר קיבל 20 פעמים אנטיביוטיקה? האם הרופא שיתף אתכם בתופעות הלוואי האפשריות בכל פעם מחדש?

וורמוקס – לכל כך הרבה ילדים ומבוגרים יש תופעה חוזרת של תולעי מעיים. הטיפול היחיד הוא וורמוקס. אני משער שבכל פעם נאמר לכם שאין תופעות לוואי לוורמוקס והוא לא באמת נספג בגוף. באמת אין תופעות לוואי? גם אם חוזרות התולעים כל חודש ונותנים אותה תרופה במשך שנים? תופתעו לשמוע שיש המון תופעות לוואי.

סטרואידים/ קורטיזון  – לטיפול בדלקות שונות בעור, נשימה, מפרקים וכו. האם קיבלתם מידע על הנזק המיידי או המתמשך שהתרופה עלולה לגרום? אני ראיתי עשרות מקרים של תופעות חמורות ביותר (נזק חמור לאיברים ומערכות) ומאות מקרים של תופעות קלות ובינוניות (התנפחות, חולשה גופנית, התפרצות סכרת, עלייה בכולסטרול,פריחה וכו). האם תמיד שיתפו אתכם בסיכויים ובסיכונים?

סטטינים – אחת התרופות להורדת כולסטרול. אין סוף תופעות לוואי אפשריות….

רשימת התרופות ותופעות הלוואי מהן ארוכות מאוד. אי אפשר לעבור על כולן ולכן נתתי רק מעא דוגמאות שכיחות. חשוב שתדעו שחובתם של הרופאים לתת את האינפורמציה וכמובן שבחלק גדול מהמקרים, יש אפשרות למצוא תרופה חליפית שלא גורמת לנזק או לטיפול משלים בסגנון של צמחי מרפא או כל כלי אחר של הרפואה הסינית.

שקיפות בכל נושא החיסונים:

חיסונים באופן כללי-

עכשיו בעידן הקורונה, נעשנו מודעים למושג – "ארץ אדומה". המשמעות של המושג היא שלמעשה יש בארץ נוכחות פעילה ורבה של הנגיף הספציפי ולכן מי שמגיע לארץ חשוב שידע את זה, וגם חשוב מאוד למדינות האחרות לדעת זאת על מנת למנוע התפשטות המחלה שם עי "ייבוא" של המחלה דרך אנשים שטסים למדינות האלה. הכרנו את המושג הזה כבר לפני, אבל בצורה קצת שונה- כשרצינו לדוגמה לטוס למזרח או לדרום אמריקה או אפריקה, הזהירו והמליצו שיש סיכון לחלות במחלות מסויימות ולכן מומלץ להתחסן לפני שמגיעים לשם. האם אתם יודעים מה מומלץ לתיירים להתחסן לפני שהם מגיעים לישראל? זהו שלא מומלץ על כלום! למה בעצם לא מומלץ לתיירים להתחסן, אבל לנו הישראלים יש רשימה הכי ארוכה בעולם של חיסוני שיגרה? נקודה למחשבה….

נושא החיסונים הוא אחד הנושאים שמעלים הכי הרבה ויכוחים ודיונים וגם מריבות בארץ ישראל. לא אכנס במאמר זה על נושא בעד ונגד, רק אכנס לנושא השקיפות והמידע שהצוות הרפואי חייב לדעת ולשתף בו לפני כל חיסון וחיסון. ראשית, יש לשתף כל מתחסן בתופעות הלוואי האפשריות, להציג בפניו את הסיכונים, הסיכונים שבלחלות במחלה וגם את הסיכונים בלהתחסן. אני חושב שהמידע הבסיסי ביותר הוא להציג מידע על המחלה, איך נדבקים, האם היא קיימת בארץ, מה קורה כשנדבקים, כמה נדבקים יש בשנים האחרונות וכמובן גם מה הסיכונים שבלקיחת החיסון והאם יש מחקרי בטיחות טובים לכל חיסון שמומלץ לנו לקבל.

חיסון אדמת בהריון – שלום לך הריונית, האם שיתפו אותך שקיימים סיכונים לעובר? האם שיתפו אותך שאין רק חיסון של אדמת ושבאותו הזמן גם חוסנת לחצבת וחזרת? האם שאלו או/ו עשו לך בדיקת נוגדנים כדי לראות האם את כבר מחוסנת ושאולי את לא צריכה?

חיסון שעלת בהריון – שואל את אותן שאלות ובנוסף- האם אמרו לך שאין חיסון רק לשעלת? שבדרך את כבר מתחסנת גם לטטנוס ודיפטריה?

חיסון טטנוס – הסבר קצר על סוגי החיסונים. קיימים שני סוגים של חיסונים – חיסון פעיל (אקטיבי) וחיסון סביל (פסיבי).. 
יודעים מה ההבדל בין חיסון פעיל לסביל בגדול? חיסון פעיל מורכב מחיידקים או וירוסים מוחלשים או מומתים (חיסוני השגרה), וחיסון סביל שבתוכו נוגדנים מוכנים כתגובה מיידית למחלה (טטנוס למשל) או לרעלן (מנחש למשל). ושוב בגדול, חיסון פעיל נעשה כדי למנוע מחלה מסויימת בעתיד (לוקח מס שבועות לפתח נוגדנים. לעיתים גם לא מתפתחים נוגדנים) וחיסון סביל נעשה כי יש כרגע מצב חירום ואנחנו מעוניינים להפסיק אותו במידי.

לפני כשנה וחצי שהיתה בהלה של התפרצות החצבת, היו מקרים שהשתמשו בחיסון הסביל, אבל הדוגמה הקלאסית והשכיחה שאני רוצה לשתף אתכם עליה היא הטטנוס..
טטנוס היא מחלה מאוד נדירה ומאוד קשה. לא כיף בכלל בכלל לחלות בה! והאמת, טוב  שיש חיסון פעיל לטטנוס. אבל מצד שני, יש גם חיסון סביל לטטנוס..

החיסון הפעיל של טטנוס, זה שעושים כדי למנוע מחלה בשיגרת החיסונים, לא מגיע לבד. הוא מגיע עם עוד 2 מחלות (דיפטריה, שעלת).

אני משוכנע שאתם מכירים מישהו שחוסן לאחרונה לטטנוס, אולי גם אתם בעצמכם בגלל פציעה עי ברזל חלוד, או כוויות או נשיכה של בעל חיים. האם אתם יודעים איזה סוג של חיסון נתנו לכם כשעשיתם חיסון? האם זה הסביל או הפעיל? אם נפצעתם ויש סכנה של ממש לחלות בטטנוס, אז חייבים באופן דחוף לתת לכם את הנוגדנים שבחיסון הסביל כדי ממש להציל חיים, אבל אם נפצעתם ויש חשש אמיתי לחלות בטטנוס ונתנו לכם את החיסון הפעיל (זה שנותנים בשיגרה שמשולב עם עוד 2 מחלות), דעו לכם שנעשה לכם אבל של ממש! או שסיכנו את חייכם או שפשוט לא חשבו שאתם בסיכון ודחפו לכם חיסון משולש שאתם לא צריכים בכלל והוא בעל תופעות לוואי. בשנים האחרונות אני עד לעשרות מקרים בהם חיסנו במקרים דחופים את החיסון הפעיל ולא הסביל. בעיני זה נורא ואיום. פגיעה חמורה בבריאות, סיכוי של מוות ואובדן האמון במערכת.

שקיפות לגבי בדיקות שונות:

יש כמה וכמה בדיקות שנעשות בצורה שגרתית בארץ. אולטרה סאונד, רנטגן, סיטי טי, אם אר אי, צילומי שיניים, ממוגרפיה, צינטור, גסטרוסקופיה וכו וכו. גם בנושא הבדיקות צריך להיות בשקיפות ומודעות מלאה. גם בנושא זה יש לבקש ולדעת מה הסיכונים והסיכויים.

לסיכום:

ממליץ בחום רב ולמרות שאנחנו חושבים שיש בידינו את כל הידע, תמיד תמיד להיות סקפטים, לשאול שאלות, לדרוש תשובות ומקור לתשובות, לא להתבייש, זוהי חובת הרופאים ותתפלאו, לפעמים השאלות שאתם תשאלו יגרמו לרופאים לעשות עוד צעד ולדעת בעצמם קצת יותר ובצורה זאת לצמוח ולהפוך למצקועיים יותר ואולי אולי, מי יודע, גם נחמדים יותר.