חיסונים

במחקרים רבים, נמצאו עובדות קשות לגבי חיסונים של תינוקות. החיסונים, כמו שנותנים אותם היום, מאוד קשים לתינוק, התינוק נחלש מאוד, מערכת החיסון שלו נחלשת, מאבד את שמחתו ואת האנרגיה הטובה שאיתה הוא נולד, ובנוסף יכולים לגרום למחלות כרוניות בעתיד – כילדים או כמבוגרים.

בעבר, נהגו לתת הרבה פחות חיסונים, וגם מה שנתנו היה חובה, מכוון שהמחלות היו קטלניות ביותר. כיום, נהוג לתת חיסונים רבים, למחלות רבות, אשר בעצם בעבר כל תינוק או ילד עבר את המחלות הללו ויצא מהם בקלות רבה, ואפילו מחוזק יותר, פיסית ונפשית.

חלק מאלה מסווגים כקלים, וחלק גורמים לנזק חמור ואף למוות. לחיסונים שונים יש אולי סכנות שונות, אך רבים מהם חופפים ואי אפשר לייחס אותם רק לחיסון מסוים. כמה מהבעיות הן אולי תוצאה מהמרכיבים הכימיים שמוסיפים לחיסונים. הרבה חיסונים מכילים כספית רעילה, אלומיניום, ופורמלין.

כספית גורמת לפגיעה מוחית חמורה, אלומיניום קשור לבעיות עצביות ומוחיות (כולל מחלת אלצהיימר) ופורמלין מחוללת סרטן.

יש בחיסונים גם מספר תוספות מסוכנות אחרות

כמה מבעיות הבריאות מחיסונים נגרמות מנגיפים וחיידקים מסוכנים, ודנ"א של בעלי חיים, שהם חלק מתהליך הייצור.

בעיות אחרות נגרמות מהעומס של מערכת החיסון של הילד כתוצאה מהזרקה בו זמנית של מספר חיסונים. אנו כבני אדם מתוכנתים להתמודד עם מחלה אחת בכל עת, לכן ישנה סכנה רבה במתן רב של חיסונים ביחד. בישראל, בגיל 12 חודשים, תינוק מקבל 9 מנות חיסון שונות, ומחקרים מגלים שבעקבות זאת צצות בעיות אוטיזם.

נביט כעת על רק אחד מיני החיסונים הרבים המומלצים בישראל : הפטיטיס – B.

החיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג B מוזרקת לתינוקות בישראל מייד לאחר הלידה. חיסון זה מיוצר ע"י סמית'קליין ביצ'אם. ההמלצה בארץ היא שתינוקות ששוקלים 30\1 ממשקלו של אדם בוגר יקבלו 50% מהמינון למבוגרים החיסון הזה הוא הראשון שהתינוק יקבל שמכיל כספית רעילה (רעל מצטבר) ואלומיניום. ביצ'אם מספק את אותו המוצר למדינות שונות בעולם, אך על סכנות החיסון לא מדווחים לישראלים. בדף המידע לישראל מודיעים לנו שתופעות הלוואי עשויות להיות "בסה"כ" – חום, כאב ראש, בחילה, סחרחורת ועייפות

לאוסטרלים שמקבלים את החיסון הזה, נאמר שזה עשוי לגרום ל – כאב, קשיות, אדמומיות ונפיחות באזור הזריקה, תופעות במערכת העיכול, חום, כאב ראש, בחילה, סחרחורות, עייפות, תחושה כללית לא טובה, כאבי פרקים, כאבי שרירים, פריחה (כולל אורטיקריה), גירוי ושטף דם סגול, הקאה, שלשול, כאבי בטן, בדיקות כבד לא תקינות, אנורקסיה, דלקות בדרכי הנשימה, שיעול הזעה, צמרמורות, סומק, עקצוצים לא מוסברים, ורטיגו, אדמה, קשיון עורף, מחלה בבלוטת הלימפה, הפרעות שינה, קושי בהטלת שתן, דלקת פרקים, לחץ דם נמוך, מחלות נוירולוגיות (כולל שיתוקים, שינויים פתולוגים במערכת העצבים, דלקת בעצבים, דלקת בעצב הראיה, דלקת מוח, תרשת נפוצה, דלקת מוח ניוונית ודלקת כרום המוח. (לקוח בתוך מאמר מקצועי בתחום זה)

בדף מידע שסיפק משרד הבריאות לחיסון המומת לזריקה ע"ש סאלק – פוליו, כתוב בבירור שאפילו לאחר 45 שנה, מעולם לא נבדק אם החיסון גורם לסרטן, אך יש היום מחקרים ועדויות לכך שאכן הוא גורם לסרטן. כל אחד מהחיסונים כרוך בסיכון רב. יש לשקול את הסיכונים כנגד התועלת האפשרית, אם יש כזאת בכלל, העדות הניתנת לשיקול אינה לטובת החיסונים.

תופעות הלוואי מחיסונים מתמקדים לרוב סביב מחלות אוטו- אימוניות. אלה כוללות מספר רב של מחלות. מחלות אוטו – אימוניות מתרחשות כאשר החיסונים מפריעים למערכת החיסונית של הגוף, והתגובה החיסונית מכוונת בטעות כנגד תאיו של הגוף עצמו. זה עלול להתרחש בעור, בריאות, במוח או בעצבים.

אקזמה, אסטמה, אלרגיות, מוות בעריסה, דלקת כרום המוח, סרטן, סכרת, זאבת (לופוס), תרשת נפוצה, וזו בהחלט אינה רשימה ממצה.

ישראל,כעת, ממליצה על בערך 40 מנות חיסון לילדיה. רוב החיסונים הללו ניתנים ב – 12 חודשי חיוו הראשונים של הילד. הרבה רופאים ועובדי מערכת הבריאות שואלים האין זה עומס רעלים גדול מדי למערכת החיסון הלא בשלה, במיוחד לאור הצטברות מנות הכספית, האלומיניום, הפורמלין, הפנול, האנטיביוטיקה, נגיפי בעלי החיים וכו, אותם מכילים החומרים.

• הפטיטיס B – בלידה, 1 ח', 6 ח'
• פוליו מומת (סאלק) – גיל 2 ח', 4 ח', 12 ח'
• פוליו חי מוחלש (סאבין) – גיל 4 ח', 6 ח', 2 שנים, 5 שנים
• דיפטריה, טטנוס, שעלת (DPT) – גיל 7 שנים, 13 שנים
• היב מנינגיטיס (דלקת כרום המוח) – גיל 2 ח', 4 ח', 6 ח', 12 ח'
• חצבת, חזרת, אדמת (MMR) – גיל 12 ח', 5 שנים
• הפטיטיס A – גיל 18 ח', 24 ח'
• אבעבועות רוח

חיסון הוא שוק למערכת, לכן במידה והחלטתם לחסן, כדאי להכין את התינוק, בכך שתשפרו את מצב בריאותו. כהתחלה יש לבדוק מספר דברים:

1. האם לתינוק יש ליחה? במידה וכן – יש להשגיח על עניין התזונה, לא לאכול מאוחר בלילה, להוריד ממתקים ומתוקים, חלב, מטוגן ושמן, להימנע מנשנושים אחרי הארוחות ובין הארוחות, להוריד חמאה, גבינה (במבה), תפוזים ובננה.

1. להוסיף – שום, בצל, תה ירוק ויסמין, סלרי וקולורבי.

2. האם התינוק סובל מחום? תופעות כמו – חוסר מנוחה, פעילות נמרצת מידי, קושי להירדם והתעוררויות רבות במשך הלילה, פנים אדומות, הזעה…

1. במידה וכן – עיסוי עם שמן מנטה בכפות הרגליים, הידיים, עיסוי בטן (כשיש כאבי בטן), לחיצות לאורך מסלול המעי הגס והקיבה והכבד, להוסיף תה קמומיל לפני השינה.

1. במידה ולתינוק יש התכווצויות או טיקים או עוויתות, לא לחסן וללכת לרופא.
2. האם לתינוק יש בעיות בשיניים או גדלות לו השיניים? במידה וכן, חכו עד שיעברו הכאבים. לא כדאי לחסן בזמן שבעצם הגוף נלחם במקום אחר.

• כאשר לתינוק יש התכווצויות, עיוותים או טיקים.
• כאשר יש היסטוריה של מחלת האפילפסיה במשפחה.
• כאשר לתינוק או לילד יש מערכת חיסון חלשה והוא סובל מהתקררויות חוזרות ושיעולים כרוניים, למשל.
• כאשר הילד הוא היפר אקטיבי.
• כאשר התינוק\הילד חלה במחלה בעבר.
• במידה ונחסן כאשר נראה את אחד הסימנים הללו, נסכן את ילדנו באפילפסיה, שיתוק, או בעיה מוחית כול שהיא. בנוסף יש לשים לב האם הילד אלרגי לביצים, מכוון שרוב החיסונים בנויים מחלבון הביצה.
• לדחות לגיל שנה את החיסונים של המחלות הקלות או הנדירות – כאשר מערכת החיסון של הילד כבר מספיק חזקה על מנת להתמודד עם החיידקים המוחלשים \ מתים שנכנסים לגופו.
• לחסן למחלות שחובה בלבד (לא להתייחס תמיד להפחדות של הרופאים, ולברר בספרים על כל חיסון וחיסון(
• לא לחסן כאשר התינוק עובר שינויים כלשהם בחייו כמו – גדילת שיניים, החלפת גן, מחלה, שינוי מטפלת, אימא חזרה לעבודה, אבא טס לחו'ל, תפרחת חיתולים…
• כאשר מחסנים, להתעקש על כל חיסון בנפרד ולא לקבל משושה, מחומש וכו'. מאוד קשה לתינוק לקבל אחד בלבד, שלא לדבר על כמה ביחד.
• לתת לפחות חודש בין חיסון לחיסון – לאפשר לגוף להתמודד עם האינפורמציה החדשה.
• לפני החיסונים, אפשר לתת לתינוק, טיפות הומאופטיות, לחיזוק (לברר בבתי טבע).
• ביום החיסון לתת לילד חופש מכל דבר, לא להעמיס אותו בהרבה אינפורמציה – גן, משחקיה, חוג, בריכה… הכי טוב להיות בבית עם המשפחה

החיסון נגד דיפטריה הוא הגורם להחרפה של המחלה ותמותה ממחלת הדיפטריה. משפט זה מנוגד לאמונה הרווחת, אבל זו אמת מדעית מפורסמת. לדוגמא, בגרמניה, כאשר הפכו את החיסון לחיסון חובה, הייתה עליה של 17% במקרי הדיפטריה ועליה של 600% במספר מקרי המוות מן המחלה! לא ממש מניעה!

במהלך מגיפה בשיקגו ב – 1969, 37% מהקורבנות היו "מוגנים" ע"י החיסון אבל חלו בכל זאת וארגון הבריאות העולמי טוען שיותר מ – 30.000 מקרים של דיפטריה תועדו בילדים מחוסנים לגמרי באנגליה עצמה.

תופעות הלוואי לטווח ארוך של החיסון הזה אינן ידועות, הפוטנציאל לגרימת סרטן מעולם לא נחקר, ומכיוון שחיסון זה ניתן תמיד ביחד עם הטטנוס, המקרים הרבים של תופעות לוואי רציניות לא משויכים לחיסון זה אלא מונחים באמצע בנוחות, על מנת לא להאשים אף אחד משני החיסונים בגרימתם.

לבסוף, חשוב לזכור שישנם מקרים רבים ומתועדים של אנשים לא מחוסנים נגד דיפטריה שנחשפו מקרוב למחלת הדיפטריה ולחולי דיפטריה ולא חלו במחלה. מקרה של חיסון טבעי שהוא טוב בהרבה מ"החסינות" המתקבלת מהחיסון המלאכותי.

כל המידע הנ"ל הינו חומר מדעי, מתועד ומפורסם.

מחלה נדירה ביותר והופכת להיות נדירה עוד יותר וניתנת לריפוי בקלות רבה יותר.

בקרב כל חיילי מלחמת העולם השנייה, היו רק 12 מקרים של טטנוס שתועדו, 4 מתוכם היו מחוסנים. העדויות הן, שככול שהילד מקבל יותר זריקות חיסון נגד טטנוס, כך יורדת החסינות שלו. מגזין לרפואה התפתחותית ונוירולוגיה של ילדים מפרסם כי בפינלנד חלו בטטנוס 5 ילדים למרות ש –4 מתוכם קבלו את כל מנות החיסון נגד טטנוס ובך חוסנו באופן מלא.

החיסון הזה מכיל מרכיבים לא נעימים ואף מסוכנים, ביניהם כספית ואלומיניום שלעולם אסור להזריק אותם לילדים.
דיפטריה וטטנוס הן זריקות הידועות בכך שהן גורמות לפגיעה במיאלין (מערכת העצבים), ויכולות לגרום למחלות כמו טרשת נפוצה, פגיעה מוחית, דלקת של המוח, פרכוסים, סינדרום על שם גיליאן בר, אפילפסיה, סכרת, ארטריטיס, אריתמיה בצורות שונות ואף למוות.

המגזין – NEW ENGLAND OF JOURNAL – טוען כי הספירה של לימפוציטים מסוג T לאחר מתן חיסון נגד טטנוס עשויה לרדת הרבה מתחת לרמה הנורמלית ועד לרמה שנצפית אצל חולי אידס. זה אומר כי הילדים המחוסנים עשויים בסבירות גבוהה יותר להיות חשופים למחלות אחרות כיוון שמערכת החיסון שלהם נפגעת באופן חמור (תאי T אחראים על השמדת הפתוגנים שנכנסים לגופינו).

נכתב ע"י חוקר מוביל בנושא חיסונים באנגליה – ד"ר אנדרו וויקפילד:

ד"ר אנדרו וויקפילד מסביר מדוע הוא התריע לראשונה על הקשר בין החיסון המשולש של אדמת, חצבת וחזרת (MMR) לבין אוטיזם:

" אני מסנגר על הנוכחות של סימן השאלה לגבי בטיחות החיסון, סימן שאלה שהציבו הורים ששיתפו עמנו פעולה במחקרים שחזרנו עליהם – בעוד סימן השאלה הזה קיים, להורים יש לפחות את הזכות לבחור כיצד הם מעונינים להגן על ילדיהם כנגד מחלות אלו, האם ע"י חיסון ה – MMR או ע"י חיסון בודד. ישנו מעט מאוד חומר לגבי בטיחות החיסון, אבל החומר הקיים אינו מדויק כלל מתחילתו. החוקרים שבדקו וחקרו התייחסו רק לתוצאות לטווח קצר שהיו עד 3-4 שבועות לאחר החיסון, אבל ילדים אלה מדרדרים באופן איטי לאורך שבועות וחודשים והרופא המטפל לעולם לא מייחס זאת לחיסון.

אני יושב מולך כהורה ואתה אומר: זה מה שקרה לילד שלי, הילדים התפתחו בצורה נורמלית, החלו לרכוש את השפה, דברו, היו בעלי מיומנויות חברתיות, קיבלו את החיסון המשולש והחלו לפתח תסמיני מעיים, ההתנהגות שלהם התדרדרה ואבדנו אותם, האור נכבה.

אתה מקשיב לסיפור הזה, אתה לא ממש קונה אותו אבל אתה אומר: האם יש משהו שאני יכול לעשות על מנת לאמת את מה שאתם מספרים לי כרופא? אתה בודק את הסימפטומים ומגלה שישנה מחלה דלקתית במעיים של הילדים הללו שהייתה נסתרת. אז ההורים צדקו. אז כשהם אומרים: אני מאמין שהילד שלי הדרדר אחרי החיסון, האם אתה לוקח אותם ברצינות? בטח שכן!

אני לא מאמין שחיסונים בודדים יורידו את שיעור ההתייחסות. אני חושב שההורים מקבלים מידע מלא, הם לא נולדו עם דעה נגד חיסונים, וגם אנחנו לא. אנו מסנגרים על כך שאנו מעונינים שילדים ימשיכו להיות מוגנים. אבל לאור העדויות הללו ישנם סימני שאלה. להורים חייבת להיות הזכות לבחור כיצד הם מגנים על ילדיהם.

מה שעשינו הוא להוכיח שהסיפור של ההורים תקף. מצאנו וירוס של חצבת בעודף רב יחסית לקבוצת הבקרה ברקמת המעי החולה של ילדים אוטיסטים, ולא רק ברקמה החולה של אלא בתאים עצמם של אותה רקמה חולה שבהם היינו מצפים למצוא את גורם המחלה. זוהי אבחנה מחייבת שאומרת שוב פעם כי למרות שלא הוכח קשר נסיבתי, יש עדויות מספקות שלהורים ישנה הזכות לבחור.

מה בדיוק גרם לזירוז המשבר הזה? מה שגרם לזה היא ההחלטה לא לאפשר את החיסון הבודד, לא לאפשר להורים בחירה, וזה מה שגרם לכעס – כיוון שהרופאים, הגורו, שמטפלים בציבור חשבו שהציבור הוא עדר שלא מסוגל להחליט החלטות מתוך ידע בעצמו.

מחלה די נפוצה. יכולה להוביל לפגיעה בריאות . התפתחות המחלה היא מאוד איטית ומושפעת היטב מדיקור, צמחי מרפא, הומאופטיה ואנטיביוטיקה. יעילות החיסון הזה עדיין בסימן שאלה, מכיוון שנמצאו תינוקות שחוסנו אך בכל זאת חלו במחלה בעתיד.

לכן ההמלצה היא לא לחסן, אך במידה ואין בקרבתכם או באפשרותכם לקבל טיפול ברפואה הסינית או המשלימה, חסנו.

מחלה מאוד שכיחה, מתפתחת מהר מאוד – כדאי לחסן.

ברוב המדינות המתפתחות, כולל ישראל, החצבת לא פופולרית וגם לא מתפתחת מהר מהופעתה, ובנוסף גם לא מאוד מסוכנת.

ברוב המקרים ההמלצה היא לא לחסן.

חיסון זה מומלץ לילדים מגיל 12. לא בגלל הסיכון של המחלה לילדים, אלה בגלל הסיכון שכשהילד יהיה חולה במחלה זאת וידביק את האימא שבמקרה בהריון בטרימסטר ראשון להריון שני או שלישי. כאשר מחסנים בגיל הזה בלבד, הסיכון לתופעות לוואי קטן ביותר.

מחקרים אחרונים מראים שחיסון במקרה זה לא מחייב שהילד לא יחלה במחלה. מרפאים רבים גילו וראו מקרים רבים שהחיסון הספציפי הזה גרם לתשישות חמורה וכרונית ותחושה רעה לאורך הרבה זמן. ההמלצה היא לא לחסן.